Babylonian Talmud, Tractate Zevahim

אי הכי בגד נמי בגד שרייתו זהו כיבוסו רבא לטעמיה דאמר רבא זרק סודר למים חייב זרק פשתן למים חייב בשלמא סודר עביד כיבוס אלא זרע פשתן מ"ט וכ"ת משום דמקדח אי הכי חיטי ושערי נמי הנך אית להו רירי א"ה שלחים נמי התם קעביד לישהדרש רבא מותר לכבס מנעל בשבת א"ל רב פפא לרבא והא"ר חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשיכי ליה מסאני במיא שכשוך אין אבל כיבוס לא הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי ברם כך אמרו שכשוך מותר כיבוס אסורהכיבוס במקום קדוש כו' מנא הני מילי דת"ר תכבס במקום קדוש שבירת כלי חרס מניין ת"ל וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר מריקה ושטיפה בכלי נחשת מנין ת"ל ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במיםזה חומר בחטאת כו' ותו ליכא והאיכא שנכנס דמה לפני ולפנים בחטאות החיצונו' שאם נכנס דמה לפני ולפנים פסולה כר"ע דאמר כל דמים שנכנסו להיכל לכפר פסולה שכן מכפרין על חייבי כריתות בחטאת דשמיעת הקול שכן טעונה ארבע מתנות כר ' ישמעאל דאמר כל דמים טעונין ד' מתנות על ד' קרנות וליטעמיך האיכא קרן בדם האיכא אצבע האיכא חודה אלא חד מתרי תלתא חומרי נקט