Babylonian Talmud, Tractate Temurah

אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וכן אמר ר' אילעא ראשית ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשית הוה אמינא תירוש ויצהר דכתיב בהו חלב חלב דאין תורמין מזה על זה אבל תירוש ודגן דגן ודגן דחד חלב כתיב בהו כי תרים מהאי אהאי לא לקי כתב רחמנא ראשית ליתן חלב לזה וחלב לזה ל"א הא תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו תרים מהאי אהאי כתב רחמנא ראשיתוהרי חרמים דאמר רחמנא לא ימכר ולא יגאל ותנן חרמי כהנים אין פודין אותם אלא נותנין לכהן אלמא לא מהני תיובתא דאביי אמר לך שאני התם דאמ' רחמנא קודש קדשי' הוא בהווייתו יהאולרבא האי הוא למעוטי בכור דתניא בבכור נאמר לא תפדה ונמכר הוא במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מוםוהרי תמורה דאמר רחמנא לא יחליפנו ולא ימיר אותו ותנא לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים אלמא מהני תיובתא דרבא אמר לך שאני התם דאמר קרא והיה הוא ותמורתו יהיה קודש ולאביי אי לאו דאמר רחמנא והיה הוא ותמורתו הוה אמינא תצא זו ותכנס זו קמשמע לןוהרי בכור דאמר רחמנא לא תפדה ותנן יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני תיובתא דאביי אמר לך שאני התם דאמר קרא הם בהווייתן יהוולרבא האי הם למה ליה הן קריבין ואין תמורתן קריבין ולאביי האי סברא מנא ליה אם שור אם שה לה' הוא לה' קריב ואין תמורתו קריבהורבא אין הכי נמי דמההוא קרא אלא הם למה לי לימד על בכור ומעשר שנתערב דמן בכל העולין שקריבין לגבי מזבח ואביי האי סברא מנא ליה מולקח מדם הפר ומדם השעיר והלא דם הפר מרובה משל שעיר מיכן לעולין שאין מבטלין זה את זהדתניא ולקח מדם הפר ומדם השעיר שיהו מעורבין דברי רבי יאשיה ורבא התם מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו וסבר לה כרבי יונתןוהרי מעשר דאמר רחמנא לא יגאל ותנן יש להן פדיון ולתמורותיהן חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני תיובתא דאביי אמר לך שאני התם דיליף עברה עברה מבכורהרי הקדימה תרומה לביכורים דאמר רחמנא מלאתך ודמעך לא תאחר ותנן המקדים אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו תרומה ולאביי מיבעיא ליה כדאמר ליה רב פפא לאביי אלא מעתה אפילו הקדימו בכרי נמי ניפטר א"ל עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו מה ראית לרבות את הכרי ולהוציא את השיבלין מרבה אני את הכרי שישנו בכלל דיגון ומוציא אני את השיבלין שאין בכלל דיגוןוהרי אלמנה לכהן גדול דרחמנא אמר אלמנה וגרושה לא יקח ותנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום שאני הכא דאמר קרא לא יחלל זרעו ולאביי נימא קרא לא יחל מאי לא יחלל אחד לו ואחד להוהרי הקדיש בעלי מומין למזבח דרחמנא אמר כל אשר בו מום לא תקריבו ותנן המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבאאמר לך רבא שאני התם דאמר קרא ולנדר לא ירצה רצוי הוא דלא מרצה הא מיקדש קדשי ולאביי אי דלא אמר רחמנא ולנדר לא ירצה הוה אמינא כעובר מצוה וכשר קמשמע לןוהרי מקדיש תמימין לבדק הבית דאמר רחמנא נדבה תעשה אותו זה קדשי בדק הבית ותנן המקדיש תמימין לבדק הבית אע"פ שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבא אמר לך רבא ממקום שנתרבו בעלי מומין לגבי מזבח נתרבו תמימין לבדק הבית

והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזול ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל ולאביי האי אשר גזל מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש על גזילו של אביו אינו מוסיף חומשוהרי משכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו ותנן מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום תיובתא דרבא אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא השב תשיב ולאביי אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב ה"א איסורא עבד אי בעי ניהדר ואי בעי לא נהדר קמ"לחסר ל"א והרי פאה דרחמנא אמר לא תכלה פאת שדך בקוצרך ותנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה יפריש מן העמרים לא הפריש מן העמרים יפריש מן הכרי עד שלא מירחו מירחו מעשרו ונותן לו משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה תיובתא דאבייאמר לך אביי שאני התם דאמר קרא עזב תעזוב תעזוב יתירא ורבא אמר לך יש לך עזיבה אחרת שכזו ואיזו זה המפקיר כרמו דתניא המפקיר כרמו והשכי' לשחר ובצרו חייב בפרט ועוללות בשכחה ובפאה ופטור מן המעשראמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והשתא דשנינן כל הני שינויי דאביי ורבא במאי פליגי ברבית קצוצה קמיפלגי וכדרבי אלעזר דא"ר אלעז' רבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ור' יוחנן אמר אפי' רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין