Babylonian Talmud, Tractate Sotah

ת"ר כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות כיצד כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינה עולה כליל מפני שיש לה חלק בה אלא הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן איקרי כאן כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירואמר יהודה בריה דר"ש בן פזי דמסיק להו לשום עצים כר"א דתניא ר"א אומר לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעליהו לשום עציםהניחא לר"א דאית ליה האי סברא אלא לרבנן דלית להו האי סברא מא"ל דעבדי להו כר"א בר"ש דתניא רבי אלעזר בר"ש אומר הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרים על בית הדשן ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אלעזר בר' שמעון אלא במנחת חוטא של כהנים דבת הקרבה היא אבל בהא אפי' רבנן מודו

בת ישראל הנשואה וכו' מ"ט דאמר קרא וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל כהן ולא כהנתכהנת מתחללת כהן אין מתחלל מנלן דאמר קרא ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחללכהנת מטמאה כו' מ"ט אמר קרא אמור אל הכהנים בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרןכהן אוכל בקדשי קדשים דכתיב כל זכר בבני אהרן יאכלנהומה בין איש כו' ת"ר איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר והצרוע אשר בו הרי כאן שנים א"כ מה ת"ל איש לענין שלמטה איש פורע וכו'האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת בנה בנזיר אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזירהאיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה אמר ר' יוחנן הלכה היא בנזירהאיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה דכתיב את בתי נתתי לאיש הזההאיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה דכתיב כי ימכור איש את בתו