Babylonian Talmud, Tractate Shabbat

מאי טעמא כדאמרן ולא בזוג אע"פ שהוא פקוק משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגאולא בסולם שבצוארו א"ר הונא בי לועא למאי עבדי ליה להיכא דאית ליה מכה דלא הדר חייך ביהולא ברצועה שברגלו דעבדי ליה לגיזראואין התרנגולין יוצאין בחוטין דעבדי ליה סימנא כי היכי דלא ליחלפוולא ברצועה דעבדי ליה כי היכי דלא ליתברו מאניואין הזכרים יוצאין בעגלה כי היכי דלא לחמטן אלייתיהואין הרחלים יוצאות חנונות יתיב רב אחא בר עולא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק בשמן ומניחין לה על פדחתה כדי שלא תצטנןאמר ליה רב חסדא א"כ עשית' מר עוקבא אלא יתיב רב פפא בר שמואל קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר בשעה שכורעת לילד טומנין לה שני עזקין של שמן ומניחין לה אחד על פדחתה ואחד על הרחם כדי שתתחמםא"ל רב נחמן אם כן עשיתה ילתא אלא א"ר הונא עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה אי הכי זכרים נמי כיון דמנגחי זכרים בהדדי ממילא נפלןשמעון נזירא אמר קיסמא דריתמא בשלמא דרב הונא היינו דקתני חנונות אלא לרבנן מאי חנונות דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהוואין העגל יוצא בגימון מאי עגל בגימון א"ר הונא בר נירא אמר ר' אלעזר מאי משמע דהאי גימון לישנא דמיכף דכתיב הלכוף כאגמון ראשוולא פרה בעור הקופר דעבדי לה כי היכי דלא למציוה יאליולא ברצועה שבין קרניה אי לרב דאמר בין לנוי בין לשמר אסור אי לשמואל דאמר לנוי אסור לשמר מותרפרתו של רבי אלעזר בן עזריה וחדא פרה הויא ליה והא אמר רב ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא תנא לא שלו היתה אלא של שכינתו היתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמורב ורבי חנינא ור' יוחנן ורב חביבא מתנו בכוליה דסדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו