Babylonian Talmud, Tractate Shabbat

חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב ועוד צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה דא"ר יהודה אמר רב בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו'אלא מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב אין לא טוב אלא רע וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רעמאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא דכתיב איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו' אמר רבה בר רב הונא מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור וכתיב כל מלכי גוים כולם וגו' אמר רבי יוחנן שנחו ממשכב זכורוא"ר יוחנן כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה שנאמר נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה מכלל דעד השתא לא הוה רנהואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אסור לעמוד בביתו של אותו רשע שנא' ושעירים ירקדו שם ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה שנאמר שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל ערל בגימטריא שלש מאות הויואמר רב יהודה אמר רב בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם אמרו שמא למשול עליהם הוא בא או ליחלות כמותם הוא בא שנאמר גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת יצאתה ב"ק ואמרה ממי נעמת רדה והשכבה את ערליםאיך שבת נוגש שבתה מדהבה א"ר יהודה אמר רב שבתה אומה זו שאמרה מדוד והבא ואיכא דאמרי שאמרה מאד מאד הביא בלא מדה

ורבו יתירה הוספת לי אמר רב יהודה אמר רב ירמיה בר אבא מלמד שרכב על ארי זכר וקשר תנין בראשו לקיים מה שנא' וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו