Babylonian Talmud, Tractate Arakhin

גמ אמאי אימא חמשים סלעים אמר רחמנא מכל מילי אמר רב זעירא יאמרו בעל בת מלכים חמשים בעל בת הדיוטות חמשים א"ל אביי א"ה גבי עבד נמי יאמרו עבד נוקב מרגלית שלשים עבד עושה מעשה מחט שלשיםאלא אמר רב זעירא אילו באו עליה שנים אחד שלא כדרכה ואחד כדרכה יאמרו בעל פגומה חמשים בעל שלמה חמשים א"ל אביי אי הכי גבי עבד נמי יאמרו עבד בריא שלשים עבד מוכה שחין שלשים

אלא אמר אביי אמר קרא תחת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם רבא אמר דאמר קרא ונתן האיש השוכב עמה וגו' הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא מילתא אחריתי ומאי ניהו בושת ופגם

גמ ממאי דלמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב ואם אמת היה הדבר וגו' והוציאו את הנערה וגו' אמר רבא אמר קרא כי הוציא שם רע על שם רע שהוציאוכן מצינו שלא נתחתם גזר דין וכו' ממאי דלמא דאכתי לא מלא סאתן דאמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאת ספקו יצר לו אמר ר"ל אמר קרא וינסו אותי זה עשר פעמים על זה נתחתם גזר דיןתניא א"ר אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע מנלן ממרגלים ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמהממאי דלמא משום דר' חנינא בר פפא דאמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה דכתיב כי חזק הוא ממנו אל תיקרי כי חזק הוא ממנו אלא ממנו כביכול בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם אלא אמר רבה אמר ר"ל אמר קרא וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה על דבת הארץ שהוציאו