<GetPassage xmlns:tei="http://www.tei-c.org/ns/1.0" xmlns="http://chs.harvard.edu/xmlns/cts">
            <request>
                <requestName>GetPassage</requestName>
                <requestUrn>urn:cts:ancJewLit:babTalmud.sanhedrin.dicta:13b.b6-14a.b6</requestUrn>
            </request>
            <reply>
                <urn>urn:cts:ancJewLit:babTalmud.sanhedrin.dicta:13b.b6-14a.b6</urn>
                <passage>
                    <TEI xmlns="http://www.tei-c.org/ns/1.0"><text><body><div type="edition" subtype="tractate" xml:lang="heb" n="urn:cts:ancJewLit:babTalmud.sanhedrin.dicta"><div type="textpart" subtype="folio" n="13b"><div type="textpart" subtype="bavli"><ab n="b6">ור' שמעון אי כתיב הכי הוה אמינא מאי על בסמוך
                     ורבי יהודה גמר ראש ראש מעולה ור"ש לא גמר ראש ראש מעולה</ab><ab n="b7">תנא סמיכה וסמיכת זקנים בג' מאי סמיכה ומאי
                     סמיכת זקנים א"ר יוחנן מיסמך סבי א"ל אביי לרב יוסף מיסמך סבי בשלשה מנלן אילימא
                     מדכתיב ויסמוך את ידיו עליו אי הכי תסגי בחד וכי תימא משה במקום שבעים וחד קאי אי
                     הכי ליבעי שבעים וחד קשיא</ab><ab n="b8">אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי בידא ממש
                     סמכין ליה אמר ליה סמכין ליה בשמא קרי ליה רבי ויהבי ליה רשותא למידן דיני
                     קנסות</ab><ab n="b9">וחד לא סמיך והא אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור
                     אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאילמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל
                     נשתכחו נגרוסינהו אלא בטלו דיני קנסות מישראל</ab></div></div><div type="textpart" subtype="folio" n="14a"><div type="textpart" subtype="bavli"><ab n="b1">שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שכל
                     הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין שסומכין בהן יעקרו מה
                     עשה יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות ובין
                     שני תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ואלו הן ר"מ ור' יהודה ור'
                     שמעון ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע רב אויא מוסיף אף ר' נחמיה כיון שהכירו
                     אויביהם בהן אמר להן בניי רוצו אמרו לו רבי מה תהא עליך אמר להן הריני מוטל לפניהם
                     כאבן שאין לה הופכים אמרו לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל
                     ועשאוהו ככברה רבי יהודה בן בבא אחריני הוו בהדיה והאי דלא חשיב להו משום כבודו
                     דרבי יהודה בן בבא</ab><ab n="b2">ור"מ ר' יהודה בן בבא סמכיה והא אמר רבה בר בר
                     חנה אמר רבי יוחנן כל האומר ר"מ לא סמכו ר' עקיבא אינו אלא טועה סמכיה ר' עקיבא
                     ולא קיבלו סמכיה ר' יהודה בן בבא וקיבלו</ab><ab n="b3">אמר רבי יהושע בן לוי אין סמיכה בחוצה לארץ מאי
                     אין סמיכה אילימא דלא דייני דיני קנסות כלל בחוצה לארץ והא תנן סנהדרין נוהגת בין
                     בארץ ובין בחוצה לארץ אלא דלא סמכינן בחוצה לארץ</ab><ab n="b4">פשיטא סומכין בחוצה לארץ ונסמכין בארץ הא
                     אמרינן דלא אלא סומכין בארץ ונסמכין בחוצה לארץ מאי</ab><ab n="b5">ת"ש דרבי יוחנן הוה מצטער עליה דרב שמן בר אבא
                     דלא הוה גבייהו דליסמכיה ר"ש בן זירוד וחד דעימיה ומנו ר' יונתן בן עכמאי ואמרי
                     לה רבי יונתן בן עכמאי וחד דעימיה ומנו ר"ש בן זירוד חד דהוה גבייהו סמכוהו וחד
                     דלא הוה גבייהו לא סמכוהו</ab><ab n="b6">ר' חנינא ורבי הושעיא הוה קא משתקיד רבי יוחנן
                     למיסמכינהו לא הוה מסתייעא מילתא הוה קא מצטער טובא אמרו ליה לא נצטער מר דאנן
                     מדבית עלי קאתינן דא"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן מניין שאין נסמכין לבית עלי שנאמר
                     לא יהיה זקן בביתך כל הימים מאי זקן אילימא זקן ממש והכתיב כל מרבית ביתך ימותו
                     אנשים אלא סמיכה</ab></div></div></div></body></text></TEI>
                </passage>
            </reply>
            </GetPassage>