<GetPassage xmlns:tei="http://www.tei-c.org/ns/1.0" xmlns="http://chs.harvard.edu/xmlns/cts">
            <request>
                <requestName>GetPassage</requestName>
                <requestUrn>urn:cts:ancJewLit:babTalmud.bava_batra.dicta:87a.b4-87a.b10</requestUrn>
            </request>
            <reply>
                <urn>urn:cts:ancJewLit:babTalmud.bava_batra.dicta:87a.b4-87a.b10</urn>
                <passage>
                    <TEI xmlns="http://www.tei-c.org/ns/1.0"><text><body><div type="edition" subtype="tractate" xml:lang="heb" n="urn:cts:ancJewLit:babTalmud.bava_batra.dicta"><div type="textpart" subtype="folio" n="87a"><div type="textpart" subtype="mishnah"><ab n="b4">מתני </ab><ab n="m5"> המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו אם עד שלא נתמלאת המדה למוכר משנתמלאת המדה ללוקח ואם היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור וחייב להטיף לו שלש טיפין הרכינה ומיצית הרי הוא של מוכר והחנווני אינו חייב להטיף שלש טיפין רבי יהודה אומר ערב שבת עם חשכה פטור</ab></div><div type="textpart" subtype="bavli"><ab n="b6">גמ </ab><ab n="b7"> הא מדה דמאן אילימא מדה דלוקח עד שלא נתמלאת מדה למוכר מדה דלוקח היא ואלא מדה דמוכר משנתמלאת מדה ללוקח מדה דמוכר היא אמר ר' אלעא במדת סרסור</ab><ab n="b8">והא מדקתני סיפא ואם היה סרסור ביניהם נשברה החבית נשברה לסרסור מכלל דרישא לאו בסרסור עסקינן רישא מדה בלא סרסור סיפא בסרסור עצמו</ab><ab n="b9">הרכינה ומיצית הרי הוא של מוכר כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי אמר ליה מי כאן תנא דאתנייה רב מדות אחוייה רב יצחק בר אבדימי</ab><ab n="b10">א"ל מאי קא קשיא לך דתנן הרכינה ומיצית הרי הוא של מוכר והתנן הרכינה ומיצה הרי זו תרומה א"ל הא איתמר עלה אמר רבי אבהו משום יאוש בעלים נגעו בה</ab></div></div></div></body></text></TEI>
                </passage>
            </reply>
            </GetPassage>