Mishnah Tractate Pesahim

Mishnah

Text of the Mishnah based on the Vilna 1913 printing

אמררביאליעזרוהלאדיןהוא.מהאםשחיטהשהיאמשוםמלאכהדוחהאתהשבת.אלושהןמשוםשבותלאידחואתהשבת.אמרלורבייהושעיוםטוביוכיחשהתירובומשוםמלאכהואסורבומשוםשבות.אמרלורביאליעזר.מהזהיהושעמהראיהרשותלמצוה.השיברביעקיבאואמרהזאהתוכיח.שהיאמצוהוהיאמשוםשבותואינהדוחהאתהשבת.אףאתהאלתתמהעלאלו.שאףעלפישהןמצוה.והןמשוםשבות.לאידחואתהשבת.אמרלורביאליעזרועליהאנידן.ומהאםשחיטהשהיאמשוםמלאכהדוחהאתהשבת.הזאהשהיאמשוםשבותאינודיןשדוחהאתהשבת.אמרלורביעקיבאאוחלוף.מהאםהזאהשהיאמשוםשבותאינהדוחהאתהשבת.שחיטהשהיאמשוםמלאכהאינודיןשלאתדחהאתהשבת.אמרלורביאליעזר.עקיבאעקרתמהשכתובבתורה.ביןהערביםבמועדו.ביןבחול.ביןבשבת.אמרלורביהבאלימועדלאלו.כמועדלשחיטה.כללאמררביעקיבא.כלמלאכהשאפשרלעשותהמערבשבתאינהדוחהאתהשבת.שחיטהשאיאפשרלעשותהמערבשבת.דוחהאתהשבת:אימתימביאחגיגהעמו.בזמןשהואבאבחולבטהרהובמועט.ובזמןשהואבאבשבתבמרובהובטומאהאיןמביאיןעמוחגיגה:חגיגההיתהבאהמןהצאן.מןהבקר.מןהכבשיםומןהעזים.מןהזכרים.ומןהנקבות.ונאכלתלשניימיםולילהאחד:הפסחששחטושלאלשמובשבת.חייבעליוחטאת.ושארכלהזבחיםששחטןלשוםפסח.אםאינןראוייןחייבואםראוייןהן.רביאליעזרמחייבחטאתורבייהושעפוטר.אמררביאליעזרמהאםהפסחשהואמותרלשמו.כששינהאתשמוחייב.זבחיםשהןאסוריןלשמן.כששינהאתשמן.אינודיןשיהאחייב.אמרלורבייהושעלא.אםאמרתבפסחששינהולדבראסור.תאמרבזבחיםששינןלדברהמותר.אמרליהרביאליעזראימוריציבוריוכיחושהןמותריןלשמן.והשוחטלשמןחייב.אמרלורבייהושעלאאםאמרתבאימוריציבורשישלהןקצבהתאמרבפסחשאיןלוקצבה.רבימאיראומראףהשוחטלשםאימוריצבורפטור:שחטושלאלאוכליוושלאלמנוייו.לערליןולטמאיןחייב.לאוכליוושלאלאוכליו.למנוייוושלאלמנוייו.למוליןולערליןלטהוריםולטמאיםפטור.שחטוונמצאבעלמוםחייבשחטוונמצאטריפהבסתרפטורשחטוונודעשמשכוהבעליםאתידם.אושמתו.אושנטמאופטור.מפניששחטברשות:
כיצדצוליןאתהפסח.מביאיןשפודשלרימוןתוחבומתוךפיועדביתנקובתו.ונותןאתכרעיוואתבנימעיולתוכו.דברירבייוסיהגלילי.רביעקיבאאומרכמיןבשולהואזה.אלאתוליןחוצהלו:איןצוליןאתהפסחלאעלהשפודולאעלהאסכלא.אמררביצדוקמעשהברבןגמליאלשאמרלטביעבדוצאוצלהלנואתהפסחעלהאסכלא.נגעבחרסושלתנוריקלףאתמקומו.נטףמרוטבועלהחרסוחזרעליויטולאתמקומו.נטףמרוטבועלהסולת.יקמוץאתמקומו:סכובשמןתרומה.אםחבורתכהניםיאכלו.אםישראלאםחיהואידיחנו.ואםצליהואיקלוףאתהחיצון.סכובשמןשלמעשרשני.לאיעשנודמיםעלבניחבורה.שאיןפודיןמעשרשניבירושלם:חמשהדבריםבאיןבטומאה.ואינןנאכליןבטומאה.העומר.ושתיהלחם.ולחםהפנים.וזבחישלמיצבור.ושעיריראשיחדשים.הפסחשבאבטומאהנאכלבטומאה.שלאבאמתחלתואלאלאכילה:נטמאהבשר.והחלבקיים.אינוזורקאתהדם.נטמאהחלב.והבשרקיים.זורקאתהדם.ובמוקדשיןאינוכן.אלאאףעלפישנטמאהבשרוהחלבקיים.זורקאתהדם:נטמאקהלאורובו.אושהיוהכהניםטמאיםוהקהלטהורים.יעשהבטומאה.נטמאמיעוטהקהל.הטהוריןעושיןאתהראשוןוהטמאיןעושיןאתהשני:הפסחשנזרקדמוואחרכךנודעשהואטמא.הציץמרצה.נטמאהגוףאיןהציץמרצה.מפנישאמרו.הנזירועושהפסח.הציץמרצהעלטומאתהדם.ואיןהציץמרצהעלטומאתהגוף.נטמאטומאתהתהוםהציץמרצה:נטמאשלםאורובו.שורפיןאותולפניהבירהמעציהמערכה.נטמאמיעוטו.והנותר.שורפיןאותובחצרותיהן.אועלגגותיהןמעציעצמן.הציקניןשורפיןאותולפניהבירה.בשבילליהנותמעציהמערכה:הפסחשיצאאושנטמא.ישרףמיד.נטמאוהבעליםאושמתו.תעוברצורתווישרףבששהעשר.רבייוחנןבןברוקהאומראףזהישרףמידלפישאיןלואוכלין:העצמות.והגידין.והנותר.ישרפובששהעשר.חלששהעשרלהיותבשבת.ישרפובשבעהעשר.לפישאינןדוחיןלאאתהשבתולאאתיוםטוב:כלהנאכלבשורהגדוליאכלבגדיהרך.וראשיכנפים.והסחוסים.השובראתהעצםבפסחהטהור.הריזהלוקהארבעים.אבלהמותיר