Mishnah Tractate Eruvin

במבויבירושלים.ואמרלנואבא.מהרווהוציאואתכלהכליםלמבויעדשלאיוציאויאסרעליכם.רבייהודהאומר.בלשוןאחר.מהרוועשוצרכיכםבמבוי.עדשלאיוציאויאסרעליכם:אנשיחצרששכחאחדמהםולאעירב.ביתואסורמלהכניסומלהוציאלוולהם.ושלהםמותריןלוולהם.נתנולורשותן.הואמותר.והןאסורין.היושנים.אוסריןזהעלזה.שאחדנותןרשות.ונוטלרשות.שניםנותניםרשותואיןנוטליןרשות:מאימתינותניןרשותביתשמאיאומריםמבעודיום.וביתשהללאומריםמשחשיכה.מישנתןרשותווהוציא.ביןבשוגגביןבמזיד.הריזהאוסר.דבריר׳מאיר.רבייהודהאומר.במזידאוסר.בשוגגאינואוסר:בעלהביתשהיהשותףלשכניםלזהביין.ולזהביין.אינםצריכיםלערבלזהבייןולזהבשמן.צריכיםלערב.ר׳שמעוןאומראחדזהואחדזה.אינםצריכיםלערב:חמשחבורותששבתובטרקליןאחד.ביתשמאיאומריםערובלכלחבורהוחבורה.וביתהללאומריםערובאחדלכולן.ומודיםבזמןשמקצתןשרויןבחדרים.אובעליותשהןצריכיןערובלכלחבורהוחבורה.האחיןהשותפיםשהיואוכליןעלשולחןאביהם.וישניםבבתיהם.צריכיןעירובלכלאחדואחד.לפיכךאםשכחאחדמהםולאעירב.מבטלאתרשותו.אימתיבזמןשמוליכיןערובןבמקוםאחר.אבלאםהיהערובבאאצלן.אושאיןעמהןדיוריןבחצראינןצריכיןלערב:חמשחצרותפתוחותזולזו.ופתוחותלמבוי