Babylonian Talmud, Tractate Zevahim

אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם ור"ל סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעםאיתיביה ר"ל לר' יוחנן חצירות היו בירושלים בנויות על הסלע ותחתיהן חלול מפני קבר התהום ומביאין נשים מעוברות ויולדות ומגדלות שם בניהם לפרה ומביאין שוורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין עליהן וכוסות של אבן בידן ומלאו וישבו במקומן אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה עשו בפרהאיתיבי' רבי יוחנן לריש לקיש פעם אחד מצאו עצמות בלשכת דיר העצים ובקשו לגזור טומאה על ירושלים עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו איה מתי מבול איה מתי נבוכדנצר מדקאמר הכי לאו למימרא דלא הווולטעמיך הרוגי נבוכדנצר הכי נמי דלא הוו אלא הוו ופנינהו הכא נמי הוו ופנינהו ואי אפנו הא איפני נהי דאיפני מירושלים מכולה א"י לא איפני

איכא דאמרי איתיביה ר"ל לרבי יוחנן איה מתי מבול איה מתי נבוכדנאצר מאי לאו מדהני הוו הני נמי הוו מידי אירי' הא כדאיתיה והא כדאיתיה