Babylonian Talmud, Tractate Zevahim

מאי שנא המעלה להדיוט דפטור דכתיב לה' בשחיטה נמי הכתיב לה' שאני התם דאמר קרא איש איש גבי העלאה נמי כתיב איש איש מיבעי ליה לשנים שהעלו באבר חייביןאי הכי ה"נ מיבעי ליה לשנים שאחזו בסכין ושחטו שחייבין שאני התם דאמר קרא ההוא אחד ולא שנים אי הכי גבי העלאה נמי הא כתיב ההוא מיבעי ליה למעוטי שוגג אנוס ומוטעה

אי הכי הכא נמי מיבעי למעוטי אנוס שוגג ומוטעה תרי ההוא כתיבי ואלא לה' למה לי להוציא שעיר המשתלחחומר בהעלאה כו' ת"ר איש איש מה ת"ל לרבות שנים שאחזו באבר והעלו שחייבין שיכול והלא דין הוא ומה השוחט להדיוט שחייב שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורין המעלה להדיוט שפטור אינו דין ששנים שאחזו פטורין ת"ל איש איש דברי ר"ש רבי יוסי אומר ההוא אחד ולא שנים א"כ מה ת"ל איש איש דברה תורה כלשון בני אדםור"ש האי ההוא מיבעי ליה למעוטי שוגג אנוס מוטעה ורבי יוסי מהוא ההוא ור"ש הוא ההוא לא דרישורבי יוסי מדהאי איש איש דברה תורה כלשון בני אדם ההוא איש איש נמי דברה תורה כלשון בני אדם ואלא השוחט להדיוט מנא ליה דחייב נפקא ליה מדם יחשב לאיש ההוא דם שפך ואפילו השוחט לאישהעלה וחזר והעלה כו' אמר ר"ל מחלוקת בד' וה' אברים דמר סבר כי כתיב לעשות אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר אכל בהמה כתיב ומר סבר אכל אבר ואבר כתיב אבל אבר אחד דברי הכל אינו חייב אלא אחתור' יוחנן אמר מחלוקת באבר אחד דמר סבר מוקטרי פנים שחסרו והעלה בחוץ חייב ומר סבר פטור אבל בד' וה' איברין דברי הכל חייב על כל אבר ואבר