Babylonian Talmud, Tractate Shabbat

גמ לכש שוכא דארזא שוכא דארזא עץ בעלמא הוא בעמרניתא דאית ביה ולא בחוסן אמר רב יוסף נעורת של פשתן אמר ליה אביי והכתיב והיה החסון לנעורת מכלל דחוסן לאו נעורת הוא אלא אמר אביי כיתנא דדייק ולא נפיץולא בכלך אמר שמואל שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרי לה כולכא שמיה רב יצחק בר זעירא אמר גושקרארבין ואביי הוו יתבי קמיה דרבנא נחמיה אחוה דריש גלותא חזייה דהוה לביש מטכסא א"ל רבין לאביי היינו כלך דתנן א"ל אנן שירא פרנדא קרינן ליה מיתיבי השיראים והכלך והסיריקין חייבין בציצית תיובתא דרבין תיובתא איבעית אימא שירא לחוד ושירא פרנדא לחודולא בפתילת האידן אחוינארבין ואביי הוו קאזלו בפקתא דטמרוריתא חזינהו להנהו ארבתא אמר ליה רבין לאביי היינו אידן דתנן אמר ליה ההיא עץ בעלמא הוא קלף ואחוי ליה עמרניתא דביני ביניולא בפתילת המדבר שבראולא בירוקה שעל כו' מאי היא אילימא אוכמתא דחריצי איפרוכי מפרכן אלא אמר רב פפא אוכמתא דארבאתנא הוסיפו עליהן של צמר ושל שער ותנא דידן צמר מכווץ כוויץ שער איחרוכי מיחרךולא בזפת זפת זיפתא שעוה קירותא תנא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים פשיטא שעוה איצטריכא ליה מהו דתימא לפתילות נמי לא חזיא קא משמע לן אמר רמי בר אבין עטרנא פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא למאי נפקא מינה למקח וממכר

ת"ר כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין מהן מדורה בין להתחמם כנגדה בין להשתמש לאורה בין ע"ג קרקע בין על גבי כירה ולא אסרו אלא לעשות מהן פתילה לנר בלבדולא בשמן קיק וכו' מאי שמן קיק אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו