Babylonian Talmud, Tractate Shabbat

ת"ש הקודח כל שהוא חייב בשלמא לרב מיחזי כמאן דחר חורתא לבניינא אלא לשמואל לאו גמר מלאכה הוא הכא במאי עסקינן דבזעיה ברמצא דפרזלא ושבקיה בגוויה דהיינו גמר מלאכה

זה הכלל זה הכלל לאתויי מאי לאתויי דחק קפיזא בקבארשב"ג אומר המכה בקורנס על הסדן כו' מאי קעביד רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מפני שמאמן את ידוקשו בה בני רחבה אלא מעתה חזא אומנתא בשבתא וגמר הכי נמי דמיחייב אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו שכן מרדדי טסי משכן עושין כן תניא נמי הכי רשב"ג אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב שכן מרדדי טסי משכן עושין כן