Babylonian Talmud, Tractate Nedarim

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר בגדולים דג דגה שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטניםאמר ליה רב פפא לאביי ממאי דדג שאני טועם גדול הוא דכתיב וימן י"י דג גדול לבלוע את יונה והכתיב ויתפלל יונה אל י"י אלהיו ממעי הדגההא לא קשיא דלמא פלטיה דג גדול ובלעיה דג קטן אלא והדגה אשר ביאור מתה קטנים מתו גדולים לא מתו אלא דגה משמע גדולים ומשמע קטנים ובנדרים הלך אחר לשון בני אדםהנודר מן הצחנה כו' אמר ליה רבינא לרב אשי אמר הרי עלי ציחין מאי תיבעי

גמ ורמינהו מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר לא קשיא מר כי אתריה ומר כי אתריה באתרא דרבנן קרו לחלבא חלבא ולקומא קומא באתריה דרבי יוסי לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבאתניא הנודר מן החלב מותר בקום מן הקום מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מן הגבינה מותר בחלב מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב אם אמר בשר זה עלי אסור בו וברוטבו ובקיפוהנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתוך התבשיל אם יש בו טעם יין הרי זה אסור