Babylonian Talmud, Tractate Meilah

אמר רב פפא ביום הקזה עסקינן דלא אכיל איניש דגים אי הכי ציפרא נמי לא ניכול דאמר שמואל דמסוכר ואכל ציפרא פרח ליביה כציפראועוד תניא אין מקיזין דם לא על הדגים ולא על העופות ולא על בשר מליח אלא אמר רב פפא ביומא דכייבין ליה עיניה עסקינן דלא אכיל דגיםאמר לו תן לו חתיכה כו' שמע מינה מוסיף על שליחותו הוי שליח אמר רב ששת דאמר שליח טול אחת מדעתו ואחת מדעתי מהו דתימא עקר שליח שליחותיה דבעה"ב ולא למעול קמ"ל

גמ מאי קמ"ל דברים שבלב אינם דברים שילח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו וכו' והא לאו בני שליחותא נינהו א"ר אלעזר עשאום כמעטן של זיתים דתנן הזיתים מאימתי מקבלין טומאה משיזיעו זיעת המעטן ולא זיעת הקופהרבי יוחנן אמר כאותה ששנינו נתנו ע"ג הקוף והוליכו או ע"ג הפיל והוליכו ואמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב אלמא קא עבדא שליחותיה ה"נ איתעביד שליחותיהשלח ביד פקח וכו' ואע"ג דלא אידכר שליח ורמינהי נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח השליח מעל נזכרו שניהם חנוני מעל א"ר ששת מתני' נמי כשנזכרו שניהם