Babylonian Talmud, Tractate Meilah

Babylonian Talmud

Text of the Babylonian Talmud based on the Vilna 1875 printing

הניחא לרבנן דאמרי והניחם שם מלמד שהן טעונין גניזה שפיר אלא לרבי דוסא דאמר מותר להשתמש בהן כהן הדיוט מאי איכא למימרמשום דהוה תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר תרי מיעוטי כתיבי כתיב התם הערופה וכתיב התם ושמו אצל המזבח הני אין מידי אחרינא לאנסכים בתחילה מועלין בהן וכו' לימא מתני' דלא כר"א בר רבי צדוק דתניא ר"א בר רבי צדוק אומר לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש אחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין בו ומביאין יין קרוש שהוא דומה לעגולי דבילה ושורפין אותה בקדושה שנאמר בקודש הסך נסך שכר לה' כשם שניסוכה בקדושה כך שריפתה בקדושהמאי משמע ואמר רבינא אתיא קודש קודש כתיב הכא בקודש וכתיב התם ושרפת את הנותר באש ולא יאכל כי קודש הם מה נותר שריפתו בקדושה אף האי נמי בקדושהאפילו תימא ר' אלעזר בר רבי צדוק דאי קלט איכא דאמרי לימא מתני' כר' אלעזר בר ר' צדוק דאי קלט אמרי לא ומדרבנן והא קרא קנסיב לה אסמכתא
מתני דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין המקדיש דישון בתחלה מועלין בה תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין
גמ בשלמ' מזבח החיצון דכתיב ביה ושמו אצל המזבח מזבח הפנימי מנלן אמר ר"א דאמר קרא והסיר את מוראתו בנוצתה אם אינו ענין למזבח החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי אימא אידי ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום א"כ לימא קרא אצל המזבח מאי הדשן דאפילו מזבח הפנימי מנורה מנלן דשן הדשן